• IP² Launchpad Manager

חולה אחד חדש התגלה: האסטרטגיה הטייוואנית למיגור הקורונה עומדת למבחן

בימים אלה עומדת האסטרטגיה הטייוואנית למיגור הקורונה במבחן, עם הגילוי של חולה ראשון שמקור הדבקתו לא ידוע • ג'נט יואנג, מנכ"לית מערכת הבריאות הגדולה בטייוואן, מסבירה מה איפשר למדינה להציג נתונים מעוררי קנאה עד כה, ומדברת על המאמץ להפוך את בתי החולים לחדשניים

767 חולים מאומתים. 7 מתים. 0 סגרים. אלה מספרי הקורונה הרשמיים של טייוואן, מדינה המונה כ-20 מיליון איש. בימים אלה יש שם "גל שני" של תחלואה שבו נרשם שיא מקומי: 24 חולים חדשים, אך למספר 7 מתים לא נוסף אפילו לא אדם אחד זה כמה חודשים. כדי לא להרוס את הרקורד שבנתה, טייוואן הוציאה הנחיות בידוד קשוחות מאוד למגיעים מחו"ל, למאומתים ולבאים איתם במגע. מעבר לכך, עד כה הכול במדינה התנהל כרגיל.

בימים אלה, האסטרטגיה של טייוואן, שכוונה בעיקר למניעת הכניסה של הנגיף מבחוץ, עומדת למבחן. הממשלה הודיעה על חולה מאומת ראשון שמקור הדבקתו אינו ידוע. בישראל, זה קרה כמה שבועות בלבד אחרי שהמגפה הגיעה לארץ. האם טייוואן תצליח לשמור על המספרים המדהימים שלה ולהמשיך להימנע מהטלת מגבלות על התושבים? המבחן הזה מתרחש בדיוק בזמן שמדינות אחרות מנסות ללמוד מהניסיון הטייוואני ולשלוט בגבולותיהן כדי למנוע את כניסתה של המוטציה החדשה.

קנס על שמונה שניות מחוץ לבידוד


"היינו בסיכון לפגיעה משמעותית מהקורונה, כי נכנסים למדינה בכל יום 4,000 איש מסין", אומרת ג'נט יואנג (Janet Huang), מנכ"לית מערכת הבריאות הגדולה בטייוואן שו-צ'ואן (Show-Chwan) . "המפתח לתגובה שלנו היה הניסיון ממגפת הסארס. בזכותה יש לנו היום ניסיון ומומחיות בבריאות הציבור, ואנשי מקצוע בתחום. כבר בתחילת המגפה, מסכות היו מקובלות יחסית. תמיד ידענו שאם יש לנו שיעול או חום קל, אנחנו חייבים לעטות מסכה או לא לצאת מהבית. אנחנו רגילים להגן על עצמנו מאחרים. אז הפעם הרחבנו את השימוש במסכות".

הרחבת השימוש במסכות נעשתה לא רק הודות לתרבות הטייוואנית. הממשלה קיבלה על עצמה את המשימה לייצר אותן ולהפיץ אותן בחינם לכל האזרחים.

כל אזרחי המדינה קיבלו יפה את הרעיון של המסכות? "אנחנו מקבלים הכול".

הרחבת השימוש במסכות, תשומת הלב להיגיינה והימנעות מיציאה החוצה עם תסמינים נשימתיים הפחיתו גם את מקרי השפעת ומחלות מערכת העיכול המידבקות בעשרות אחוזים. אולם השליטה בקורונה כנראה נבעה בעיקר מהשליטה בגבולות שמנעה את התפשטותה.

מיד עם תחילת המגפה, סגרה המדינה את הגבולות וגזרה בידוד מוקפד על האזרחים ועל העובדים הזרים החיוניים שחזרו מחו"ל. לרוב, הם הוכנסו למלוניות בידוד, שסביבם מפטרלת "משטרת בידוד" מיוחדת. לאחרונה נקנס עובד מהפיליפינים בסכום של 3,500 דולר משום שיצא מחדרו למסדרון למשך שמונה שניות.

בתמורה לקשיחות הזאת, מערכות החינוך, המסעדות ועולם התרבות וההופעות נותרו פתוחים. בניגוד לסין, לא נערכו שם מעקבים אחרי אזרחים לא מבודדים, והכלכלה, שלפני המגפה הייתה בצרות, צומחת כעת ב-2%.

נוסף על מדיניות הגבולות, הקימה הממשלה מערך חקירות אפידמיולוגיות מתוחכם ונרחב, שצבר את ניסיונו לא רק מהסארס אלא גם מהאיידס. כל המקומות הציבוריים - ברים, מסעדות ואפילו מועדונים מפוקפקים - התבקשו לאסוף אמצעי קשר מכל אחד מהלקוחות שלהם, כדי שניתן יהיה להגיע אליהם במקרה שיהיה צורך בבידוד. איסוף המידע נעשה תוך הבטחה שהמידע נשאר במערך האפידמיולוגי ולא עובר לשום מאגר ממשלתי, ועם אפשרות לתת שם בדוי או טלפון חד-פעמי. ברגע שנוצר קשר עם כל מי שבא במגע עם החולה המאומת, העסק נפתח מחדש, ולכן היה תמריץ לבעלי העסקים לשתף פעולה.


Source

0 次瀏覽0 則留言